לביאות אהובות,
ביום ראשון יצאנו יחד למסע משותף – מסע לנפש העייפה ולנשמה שצמאה למזור.
פגשתי אתכן, אמהות לביאות יקרות, שכל אחת ואחת מכן נכנסה היישר לליבי. סוף סוף הרגשתי שיש אמהות כמוני, שמבינות אותי בלי שאצטרך להכביר במילים.
המסע היה עבורי חוויה מדהימה,  מלאה בצחוק, שמחה ואנרגיות אמיתיות שכבר מזמן לא היו לי.
זכיתי בכבוד ובזכות להכיר אתכן, נשים מדהימות, לביאות אמיתיות!
אני מאחלת לכולנו שלווה, נחת, שמחה והרבה בריאות.
מיכל יקרה ואהובה– בלעדייך כל זה לא היה קורה. את המנוע שמניע הכל, בנועם ובחן, רואה כל אחת ואחת ומעניקה אופק ותקווה קדימה.
את אישה מיוחדת במינה, תודה לך על מי שאת ועל מה שנתת לנו.
באהבה והערכה גדולה🩷
שרית זיצר