בעז

קרות
אני לא מהמדברים עם מקרופון לכן משתדל לכתוב את אשר על ליבי.
כשהתבקשתי ללוות את הטיול שלכן היו לי הרהורים אם כדאי להכנס לזה.
אביבה ואני נמצאים לא מעט מאז ה7/10 עם משפחות של פצועים
בשיקום ,בחזרה לחיים ,ובכל מה שאנחנו מתבקשים .
אביבה נמצאת בהמון קבוצות שמרימות בקשות לפצועים ולמשפחותיהם ואנחנו משתדלים לעזור.
אבל א. אני ממלא פקודות
שמעון פרינטה מנהל עמותת ארז בקש אז אני מתייצב
וחוץ מזה החלטתי שיש לי רצון לשמוע לעזור וגם מבחינת ״ ומבשרך לא תתעלם״

בדרך כלל קבוצה שיוצאת לטיול אינטנסיבי כזה ,שעות יחד באוטובוס ,לינה משותפת בחדרים,
עושה מפגשים מכינים קודם כדי למזער חיכוכים

חוץ מהמצב האובייקטיבי שלכן ,גם את זה לא עשיתן.
לי היה חשש גדול שמספיק שאמא אחת תהיה קרציה ,הלך עלינו

בניגוד לחששות
נהניתי מכל רגע
התרשמתי מכן מהעוצמה מהיכולת להתחבר האחת לשניה וברצון להפיק מהטיול את המכסימום.

בערב
כשכל אחת סיפרה על המסע האישי שלה
סיפרתי על עצמי בקצרה
קמתי והלכתי
ואז הבנתי שבשביל הערב הזה אני בטיול
מיד חזרתי
הקשבתי בקשב רב וניסיתי בכל מאודי להיות קשוב. ומבין

המון תובנות מהטיול הזה
וכולן חיוביות מהיכולות הבלתי נלאות שלכן.

נוצרה פה חבורה יש מאין בכלום זמן
עם יכולת הבנה מדהימה האחת מהשניה

בניגוד למה שמיכל אמרה אני ההיפך מרגוע אבל הטיול הזה עשה לי משהו

מיכל
מדהימה ההבנה המיידית שלך מה צרכי אמא של פצוע
והדרייב לעשות טוב
שמח שעמותת ארז נכנסה לארוע והייתי חלק

אייל
הייתי בהרבה טיולים ומסעות
שמעתי מדריכים ומדריכות רבים
אתה אלוף
הבנת מיידית את הסיטואציה ופעלת בעיניי
בצורה מושלמת

לסיכום
למרות שגם אני הייתי בהשקה למצב שלכן
לפחות בדאגה עם 2 בנים לוחמים בסדיר
אחד בגולני אחד בנח״ל
בן במילואים ביהל״מ
חתן במילואים בחטיבת יפתח
הבנתי שאני לא מבין כלום בדאגה

תזכרו תמיד את הטיול הזה
כשקשה תזכרו במילים הטובות
כי מילים יוצרות מציאות

בהערכה רבה
בעז