אמהות לביאות יקרות,
רוצה לשתף אתכן…
אמש חזרתי יחד עם חבורת לביאות ממסע מרגש במונטנגרו.
כל מילה שאכתוב תתגמד לעומת החוויה הייחודית והחד-פעמית שעברנו יחד, מסע של כיף, הבנה, הקשבה, הכלה ושחרור אחרי תקופה מורכבת.
מיכל אסבן היקרה ,
אין מילים שיוכלו לתאר באמת את מה שאת עושה למעננו – נתינה אינסופית, ימים כלילות של חשיבה, עשייה, ריצות ודאגה לכל פרט ופרט, תמיד עם הלב פתוח.
זכיתי להכיר חבורת נשים יוצאות דופן. החיבור בינינו היה מיידי, לראשונה לא היינו צריכות להסביר במילים תחושות ורגשות, פשוט הבנו אחת את השנייה.
תודה מיכל, על מי שאת ועל מה שאת, על הבחירה לקום כל בוקר ולעשות למעננו באהבה גדולה.
אסיים במילות השיר שהקדשנו למיכל במסע:
"באת אליי פתאום ואמרת לי 'בואי',
אלוהים שומר מקום בקצה היום לנשים כמוך, לתמימות כמוני,
כמעט שקעתי, אבל את באת לי פתאום."
עינת אמא של עידן